איך הכל התחיל (איך חזרתי בתשובה)

הרבה פעמים נשאלתי: "נו, אז איך חזרת בתשובה?"

באופן מפתיע אין תשובה ברורה לשאלה הזו. כלומר, אין איזה אירוע מכונן שקרה , אין איזה רב שסחף אותי אחריו, לא עברתי איזה הארה רוחנית או התגלות של מלאכים משמיים. למעשה אין שם הרבה דרמה.

מדובר דווקא בתהליך איטי, דרך מתונה ומדודה אותה אני (ומשפחתי) עושים. תהליך שרק בדיעבד אני יכול להגיד עד כמה הוא עמוק, מקיף ומשמעותי.

בדיעבד, ורק בדיעבד אני מבין שפיזרו לי פירורי לחם שמימיים בדרך: זכיתי לשמור לא מעט שבתות אצל סבי וסבתי או אצל קרובי משפחה, זכיתי לקרוא את כל הפרשה בבר המצווה, זכיתי למשפחה שמשמרת את המסורת היהודית וכל זאת לצד סקרנות טבעית וחיפוש מתמיד של מה שמעבר (רוחניות).

ומצד שני, זכיתי לחינוך חילוני, טיולים בשבת (ים וצ'יפס לארוחת צהריים - פק"ל). אפילו עברתי בכמה "מעוזים" חילוניים: תיכון לאומנויות - שהקשר בינו לבין יהדות הוא מקרי לחלוטין, יחידה מובחרת בצבא - עם שני חבר'ה דתיים שהגיעו לשם והיו די אומללים (מבחינה דתית), טיול לחו"ל אחרי צבא ועוד.

אם הייתם שואלים אותי בכל שלב לפני כן אם יש סיכוי כלשהו שאחזור בתשובה ושאסתובב עם כיפה על הראש וציצית מחוץ לבגדים - כנראה שהייתי חוטף התקף צחוק.

היום אני צוחק שוב.

אבל אנחנו יהודים. ויהודים אוהבים סדר - במיוחד במה שקשור למניין של זמנים. כלומר, בכדי למנות את השנים בהן אני בתשובה נדרשת נקודת זמן ברורה שממנה מתחילים לספור.

יש נקודה כזו, היא איננה נקודה מכוננת - אבל היא בהחלט נקודת מפנה. כפי שכבר ציינתי היא לא דרמטית בכלל - או שכן...

בטכניון, אחד מהקורסים הכלליים שלקחתי היה בנושא קבלה, סקרן - כבר אמרתי.

מרצה חילוני מלמד קהל חילוני טקסטים קבליים. לשם הדוגמא ולהבדיל אלף אלפי הבדלות - זה כמו שמורה למוסיקה יעביר לתלמידי חוג החלילית קריאה מודרכת בפרטיטורה של בטהובן, משהו כזה. רק היום אני קולט עד כמה זה הזוי. היה קורס מרתק ממש אבל נושא אחד שעלה נגע בי מאד.

גבר יהודי, מגיל בר-מצווה ואילך מניח תפילין (אמור לפחות) בכל בוקר- למעט שבת. ובכן, לפי הטקסט שלמדנו גם הקדוש ברוך הוא (קב"ה) מניח תפילין. עם ישראל מניח תפילין ובהם פסוקים המזכירים את הקב"ה ואילו הקב"ה מניח תפילין בהם פסוקים המזכירים את עם ישראל.

הדבר הזה נגע בי והזיז בתוכי משהו.

הקב"ה, בורא העולם, הכל יכול, האינסופי, שכל העולם שלו - מייחד ומקדש את עם ישראל בתפילין שלו?

אם הקב"ה מניח תפילין - אני רוצה גם. ככה פשוט.

מצאתי בארון את התפילין שנשארו סגורות מאז בר המצווה - 13 שנה בערך.

כמה ימים אחרי כן כבר התחלתי להניח תפילין כל בוקר - 5 דקות של תפילה קצרה וחזרה לשגרת הלימודים.

לא יודע להסביר מאיפה זה בא לי ולמה היה לי כל כך חשוב דווקא העניין הזה אבל ברוך השם מאז שהתחלתי הנחתי תפילין כל יום - כולל טיולים, מילואים, צו 8 וחדר לידה (כבר כמה פעמים!).

אז התחלתי במשהו מעשי מאד, קטן מאד. אבל ידוע שאחרי המעשים נמשכים הלבבות ומשם הדרך עודנה נפרשת.